עשיתי לי מנהג כזה שפעמיים בשנה, בפסח ובסוכות, אני מניח לספרים החדשים וחוזר לקרוא ספר ישן שאהבתי.  אני חושב שאת הספרים אידיוט, האחים קרמזוב, והחטא ועונשו קראתי הכי הרבה פעמים. פעם בשנתיים, אני חוזר לקרוא שוב אחד של דוסטויבסקי. בכל פעם אני מגלה עוד משהו, נזכר כנראה בדברים ששכחתי. אני נכנס מחדש לעולם המיוחד שלו.  … המשך לקרוא אנשים עלובים. דוסטוייבסקי